קבוצת WhatsApp שקטה בה נשלחות הנחיות מוקלטות של מיינדפולנס פעמיים שלוש בשבוע.
מיינדפולנס הוא תרגול של התמקדות מכוונת בחוויה של הרגע הנוכחי, תוך קבלה ללא שיפוט של מחשבות, רגשות ותחושות גופניות. מאז 1990 החלו להתפרסם מחקרים בנושא, בהתחלה כעשרה בשנה, מאז שנת 2000 המספר הפך לדו ספרתי ותלת ספרתי, כאשר החל מסביבות 2015 יש למעלה מאלף מאמרים בכתבי עת מדעיים שפיטים בשנה. מחקרים אלה עוסקים בהשפעה של מיינדפולנס על היבטים פיזיולוגיים ונפשיים רבים. לדוגמא, הוכח כי תרגילי מיינדפולנס מסייעים להגברת הריכוז והקשב ולהפחתת המתח והלחץ, במיוחד בעידן הדיגיטלי שבו יש הצפה של גירויים שמתחרים על תשומת הלב והזמן.
מיינדפולנס וכאב כרוני - מטא-אנליזה של מחקרים העוסקים בהשפעת תרגול מיינדפולנס על ניהול כאב כרוני.
פרופ' ג'ון קבט-זין - מייסד גישת ה-MBSR, מאמר על פיתוח התכנית והשפעותיה הקליניות.
תכנית בת 8 שבועות המבוססת על מחקר מדעי ומלמדת כלים מעשיים להתמודדות עם מתח, חרדה וכאב.
קורס MBSR מרכז תרבות מנדל - פברואר 2026 (כניסה למשתתפי הקורס)
סילבוס הקורס מיינדפולנס באקדמית כנרת (המחלקה לפסיכולוגיה)
מדיטציה קצרצרה של קשב לנשימה (2:00)
מדיטציית 'מרחב נשימה' בלחץ או אי-נחת (4:45)
סריקת גוף קצרה (5:00)
הקלטות נוספות:
"בַּבֹקֶר הִרְהַרתִי:
לֹא יָשוּב עוֹד קֶסֶם הַחַיִים
לֹא יָשוּב.
פִּתְאֹם בְּבֵיתִי הַשֶמֶש
יֵשוּת חַיָּה לִי
וְהַשֻלְחַן אֲשֵר עָלָיו לֶחֶם
זהָב
וְהַפֶּרַח אֲשֵר עַל הַשֻלְחַן וְהַסְפָלִים
זהָב
וּמֶה הָיָה לָעֶצֶב
גַם בָּעֶצֶב נֹגה."
אני ד"ר יואב קפשוק, מרצה בכיר באקדמית כנרת וראש המחלקה ללימודים רב-תחומיים. לשעבר עמית אורח ב-LSE Middle East Center וב-Peace Research Institute Frankfurt. מחקריי עוסקים ביישוב סכסוכים, צדק מעברי ופיוס, חינוך לשלום, וחקר מאגרי מידע כמותיים של הסכמי שלום.
בעשר השנים האחרונות אני מתרגל מיינדפולנס. אני חוקר את ההיבטים התיאורטיים והמעשיים של מיינדפולנס בקרב סטודנטים, ומלמד את הקורסים 'מדיטציה ופתרון סכסוכים' ו'מיינדפולנס וחינוך' באקדמית כנרת. אני לומד בתוכנית להכשרת מנחי MBSR.
אתיקה חברתית
האם מיינדפולנס מעודד או מדכא אקטיביזם ופעולה למען חברה טובה יותר?
התשובה אינה חד משמעית:
מצד אחד, הוא יכול לייצר סובייקט ניאוליברלי, קשוב, מווסת, מסתגל (שווה ערך לעידוד פסיביות והשתבללות). מצד שני, אותה יכולת להתבונן במחשבות וברגשות יכולה להפוך לכלי לפיתוח תודעה ביקורתית, אם מפנים את תשומת הלב גם למוסדות, לאידאולוגיות ולמבני כוח.
לטור דיעה מלא בנושא